לקולנוע הברזילאי היסטוריה ארוכה ועשירה, החל מתחילת המאה ה-20 למרות שהוא התמודד עם מצוקות רבות לאורך השנים, כמו צנזורה והיעדר מימון, התעשייה הראתה חוסן ויצירתיות מפתיעים. ב-10 השנים האחרונות במיוחד, גל חדש של יוצרי קולנוע ושחקנים כבש קהל לאומי ובינלאומי כאחד עם יצירות מקוריות, פרובוקטיביות ומרגשות. מאמר זה מציג מבחר מהסרטים הברזילאים הטובים ביותר שיצאו בין 2013 ל-2023, אשר לא רק שזכו להכרה עולמית, אלא גם משקפים את הגיוון והעושר של התרבות הברזילאית.
"באיזה שעה היא חוזרת?" (2015)
בימוי אנה מוילארט ובכיכוב רגינה קאזה, "Que Horas Ela Volta?" היא ביקורת חברתית נוקבת במסווה של דרמה משפחתית. הסרט בוחן את מערכת היחסים בין עובדים לבוסים בברזיל, תוך התמקדות בנושאים של כיתה וחינוך. הסרט זכה לשבחים גם בברזיל וגם בעולם, הסרט זכה להצלחה קופתית וביקורתית, ייצג את ברזיל במספר פסטיבלי סרטים בינלאומיים וזכה בפרסים רבים.
"באקוראו" (2019)
"באקוראו", מאת הבמאים קלבר מנדונסה פילו וג'וליאנו דורנלס, הוא מותחן דיסטופי המשלב אלמנטים של מערבון ומדע בדיוני. הסרט מתאר כפר קטן באזור האחורי של ברזיל שצריך להגן על עצמו מפני פולשים זרים. הסרט הזה לא רק כבש את חבר השופטים בפסטיבל קאן, אלא גם הפך לתופעת קופות בברזיל. הביקורת שלו על אי השוויון החברתי והפוליטי במדינה היא עדינה ועוצמתית כאחד.
"הילד והעולם" (2013)
סרט האנימציה הזה בבימויו של Alê Abreu הוא יצירת מופת אמיתית. למרות היותו סרט לילדים, "הילד והעולם" עוסק בנושאים מורכבים כמו עוני, תיעוש וגלובליזציה באמצעות הנרטיב המדהים שלו מבחינה ויזואלית. הסרט היה מועמד לאוסקר לסרט האנימציה הטוב ביותר וזכה במספר פרסים בפסטיבלים בינלאומיים.
"Divinas Divas" (2016)
סרט תיעודי זה מאת ליאנדרה ליאל חוקר את חייהם והקריירות של הדור הראשון של אייקוני הטרנס ודראג קווינס של ברזיל. הסרט הוא חגיגה תוססת של גיוון והתנגדות, תוך שהוא מאיר אור על המצוקות שעומדות בפני קהילת LGBTQIA+ בברזיל. "Divinas Divas" זכה בפרסים בפסטיבלים כמו Festival do Rio וזכה לשבחים על גישתו הרגישה והמכבדת לנושא.
"בוי ניאון" (2015)
"בוי ניאון" בבימויו של גבריאל מסקרו הוא מחקר אופי על אירמר, קאובוי מהצפון-מזרח הברזילאי שחולם להיות מעצב אופנה. הסרט בוחן את הניגוד בין מסורת למודרניות בברזיל, במיוחד בכל הנוגע לגבריות ולתפקידים מגדריים. הוא קיבל פרסים במספר פסטיבלים והתקבל מאוד על ידי המבקרים.
"סוקרטס" (2018)
עשוי בתקציב מוגבל ביותר, "סוקרטס" בולט כיצירת המופת של הבמאי אלכסנדר מוראטו. הסרט, למעשה, מתעמק בחייו של הומו צעיר שחי בפאבלות של סאו פאולו. לאחר מות אמו, הוא נאלץ להתמודד עם שורה של מצוקות. זהו סיפור רגשי החוקר נושאים כמו חוסן, קבלה ובעיקר המאבק הבלתי פוסק לכבוד.
הסרטים האלה מייצגים רק את קצה הקרחון של העושר הקולנועי הברזילאי. כל אחת מהעבודות הללו מציעה לא רק מבט ייחודי על החברה והתרבות הברזילאית, אלא גם תורמת לדיאלוג העולמי בנושאים כמו מעמד, מגדר וזהות. הקולנוע הברזילאי ב-10 השנים האחרונות מוכיח שהתעשייה חיה וקיימת, עם סיפורים לספר שהם דחופים, רלוונטיים ובעלי תהודה אוניברסלית.
